למה אני כותבת על זה?
כל שנה ב-6 ביוני נחגג יום הזיכרון הלאומי לחללי דרום קוריאה, וזוהי הזדמנות לדבר על מספר עובדות מעניינות.
אך שנייה לפני כן, מידע על המאור: זהו חג ציבורי, שנחגג כל שנה ב-6 ביוני, המשמש כאות כבוד והערכה לחיילים והאזרחים שנתנו את חייהם למען ארצם. בכל רחבי הארץ מתקיימים טקסים, אך הגדול ביותר מתקיים בבית הקברות הלאומי בסיאול. בדומה לישראל, גם בקוריאה ישנה צפירה בת דקה, בה עוצרים הכל ומתייחדים כעם הקוריאני (לאלה שבקוריאה, הצפירה תשמע בשעה 10:00, שעון קוריאה).

ועכשיו למספר עובדות מעניינות:

#המלחמת קוריאה, בה נלחמו דרום וצפון קוריאה, נמשכה כ-3 שנים בין השנים 1950-1953.
#מלחמת קוריאה הייתה למלחמה הראשונה שבה גוף עולמי –האו"ם- היה שחקן לחימה אקטיבי. זה היה בעייתי מאוד לגוף שקם מספר שנים קודם לכן (ב-1945), ומאז הוא בעיקר נמנע מלקיחת חלק אקטיבי במלחמות.
# בקוריאה זה לא חוקי לפרסם תמונות של קברי חללים, אלא אם כן יש למפרסם קשר ביולוגי לחייל שנפל. אחרת, ניתן יהיה להאשים בהשמצה והפרת פרטיות (ולכך עונשים שונים בקוריאה).

ולעובדה האחרונה, עמה פתחתי את הפוסט:
# דרום וצפון קוריאה היום במלחמה. כלומר, טכנית. זאת כיוון שאין הסכם שלום רשמי בין צפון לדרום קוריאה, וטכנית שתי המדינות עד היום במלחמה.