"ירח הדבש שלנו בדרום קוריאה המופלאה - חלק ראשון
"רגע מה, קוריאה? לא הבנתי, משעמם לכם? מכל המקומות בעולם, את זה בחרתם? מה אפשר לעשות שם?"
לא משנה למי סיפרנו שאנחנו נוסעים לשם, התגובות היו דומות – למשפחות, לחברים, לאנשים שפגשנו ברחוב או בשדה התעופה (כן, בישראל אתה מדבר עם אנשים שאתה לא מכיר כאילו אתם חברים שנים). היום, כל מי שמדבר איתנו על זה כבר מתכנן את הטיול שלו לדרום קוריאה.
איך הכל התחיל? ומה עשינו שם? היכונו להתאהב בחלק הראשון מהסיפור שלנו.
הסיפור שלנו התפרסם גם ב-YNET
לפני שנתחיל ונצלול לפרטי המסלול והמסע, קבלו הצצה לוידאו מהטיול שלנו, כפי שפורסם ב-YNET
לכתבה המלאה ב- YNET היכנסו ללינק
המסע לקוריאה: ההתחלה
2008, היה זה ערב משמעם למדי, רגיל, כזה שאינו מתפתח לכיוון ספציפי, בו הייתי בשלהי התיכון ותחילת השירות הצבאי. דפדפתי בערוצי הטלוויזיה ולפתע ראיתי את השם "היהלום שבכתר" על הצג. זה משך את תשומת ליבי, היה בזה יותר מן ההסבר השכלתני, האינטואיציה דחפה אותי (ואולי גם התקווה שהנה סוף סוף מצאתי משהו מעניין לראות). הדמויות היו מהפנטות על המסך, השפה הייתה חדשה לי, לא הכרתי דבר כזה לפני כן. זה סיני? יפני? לא העליתי בדעתי שיש דבר כזה קוראיני. תוך כדי הפרק הראשון שראיתי, הבנתי שיש כאן שכבות תרבותיות עמוקות, והסקרנות דחפה אותי לחפש את הסדרה ולראותה במלואה. מאז, אני נחשפת ולומדת את רזי התרבות הקוריאנית, והיא מדהימה.
את ליאור, בעלי, הכרתי באוניברסיטה, ואני לא בטוחה שאז הבין לגמרי את האהבה שלי לקוריאה. אחרי שהתחתנו, התחלנו לחשוב על מקומות לטוס אליהם לירח דבש, ואני הצעתי בהתלהבות, דרום קוריאה!
"ירח דבש בדרום קוריאה?! יש לנו כל כך הרבה מקומות אחרים בעולם לראות. מקומות יפים, עם נופים מרהיבים, אוכל טוב, שכנראה גם נבין בהם את השפה. מה נעשה בקוריאה? אני מעדיף דרום אמריקה, או הודו. אפילו דרום אפריקה נשמע לי טוב". זה היה בעלי, כשהעליתי את הרעיון.
ירדתי מזה, הבנתי שזו בקשה לא שגרתית, וזכותו שנבחר יחד את היעד לירח הדבש, יעד ששנינו נהנה. תוך שבוע כבר היה לי מסלול ותוכנית לדרום אפריקה, ואז יום אחד הוא שלח לי בוואטאפ – "שומעת? קראתי על דרום קוריאה, נשמע בול בשבילנו וממש מגניב. אני זורם". השאר – היסטוריה!
התחלנו! היעד: סיאול
אז יצאנו לדרך. אחרי 14 שעות טיסה, עם קונקשן במוסקבה באמצע, נחתנו בנמל התעופה אינצ'ון הסמוך לסיאול, בירת דרום קוריאה. את פנינו קיבל רובוט שמטייל ברחבי השדה ומנחה אנשים אבודים (כמונו) אל היציאה. "אמרתי לך שקוריאה מדהימה!", "קראתי בקול לבעלי.
משם הדרך לעיר הבירה שבה מתגוררים כ-9.8 מיליון תושבים הייתה מהירה – קנינו כרטיס Tmoney (הרב-קו של קוריאה) ועלינו לאוטובוס מרווח, עם WiFi חינם, שלקח אותנו לדירת ה-Airbnb שהזמנו. מיד הבנו שאנחנו במקום טוב עם תמהיל של צעירים ומבוגרים, חנויות ודוכני אוכל, בתי קפה (ברחבי העיר יש כ-20 אלף כאלה!), בית קולנוע, תחנת רכבת במרחק הליכה ועוד. כשראיתי בני נוער בלבוש מסורתי שרים שירי חג בקוריאנית, הרגשתי כאילו נכנסתי לאחת הסדרות הקוריאניות שאני כה אוהבת.
ארמונות מלכות קוריאה, קפיצה לעבר
לא הרבה יודעים, אך דרום קוריאה הייתה ממלכה מאוד חזקה שעיצבה את פני האזור לפני מאות ואלפי שנים. ארמונות המלכים נשמרו עד היום ומתוחזקים באופן שוטף, וחלקם מוכרים כאתרי מורשת לאומית על ידי UNESCO.
בדרך לארמון המלך (Gyeongbokgung), הגדול והמפורסם ביותר בסיאול, ראינו זוג קוריאנים הולכים יד ביד ולובשים האנבוק (Hanbok) מסורתי – ובשנייה נדלקתי: "זה כמו בסדרות", אמרתי לבו זוגי, "אני רוצה גם". ליד הארמון מצאנו חנות שבה אפשר לשכור האנבוק, והשאר היסטוריה.
חייכו, עומדים לצלם אתכם 🙂
גם אני עשיתי עם המקומיים!
הופה גאנגנם סטייל!
כנראה שתיהיה תמימות דעים בדעה שגאנגנם סטייל זה השיר שגילה לעולם את הקיי-פופ (Korea-Pop). השיר מדבר על סגנון החיים באזור הגאנגנם בסיאול, סגנון ששונה מאוד מסיאול המסורתית ונחשב למערבי יותר. בכל פינה יש נורות ניאון בוהקות בצבעים מתחלפים, מוזיקה, מסעדות, ברים, מועדונים ורכבי יוקרה.
פרט לגאנגנם ולארמונות, בסיאול קיימות המון שכונות שכיף לטייל בהן, והן כוללות מבחר עצום של אוכל רחוב, מסעדות, בתי קפה, מועדוני מוזיקה, מופעים וחנויות. אחת מאותן שכונות היא מיונגדונג (Myeongdong) הקרובה למגדל סיאול, שהדרך אליו עוברת בטיפוס מדרגות רבות או ברכבל. בחרנו במדרגות, ונדהמנו לראות בדרך למעלה מתקני כושר.
סיימנו את המסלול בארוחה בשוק האוכל במיונגדונג. נורא היה קשה לנו לבחור מה לאכול מתוך מיליון ואחד הדברים שיש!
בוקנסאן, טרק עם אמא אדמה
מהשכונות המשכנו לבוקנסאן (Bukhansan) – שמורת טבע יפהפייה וגדולה שנמצאת במרחק נסיעה מהעיר וכוללת מסלולים בדרגות קושי שונות. התפלאנו לראות גם אנשים מבוגרים מאוד (בגיל של סבתא שלי) וגם ילדים בני 8-7, שעושים את המסלולים שאנחנו עשינו.
מגדלי המשאלות
מי שמטייל בהרים נתקל מעת לעת במגדל משאלות מאבנים. בעבר האמינו הקוריאנים שאם יש לך משאלה ואתה רוצה להתפלל עבורה, אז אם תתפלל על אבן, עץ, או ירח המשאלה שלך תתגשם. גם כיום יש עדיין אנשים שמאמינים בזה, ובונים מגדלי אבנים.
ביקור בגבול המפורז עם צפון קוריאה
קמנו מוקדם בבוקר ונסענו אל אחד המקומות המרתקים בעולם. הצטרפנו לסיור עם מדריכה שסיפרה לנו על המקום המיוחד הזה, על משפחות שחצויות בין שתי הקוריאות, על גיבורים שחצו את הגבולות וסיכנו הכול, על היחסים הדיפלומטיים בין המדינות ועוד.
בדרך לעמדת התצפית על שטחי צפון קוריאה עוברים בשטחי האזור המפורז. כשמביטים אל הצפון רואים בעיקר צחיחות ושממה אל מול הדרום הפורח. במסגרת הביקור נכנסנו לתוך מנהרה עמוקה וארוכה שמסתננים מהצד הצפוני חפרו לתוך הצד הדרומי. אחרי המנהרה (שממנה אין לנו תמונות כי אסור להכניס טלפונים) המשכנו אל תחנת הרכבת שמובילה לצפון קוריאה. הרכבת נבנתה בשיתוף פעולה בין הצפון לדרום כשהיחסים בין המדינות היו טובים יותר. הספקנו להחתים את המחברת (כי אסור על הדרכון) בחותמת של פיונגיאנג, (Pyongyang) כאילו ביקרנו בצפון.
שלום לך בודהה
דת מאוד רווחת בקוריאה היא הבודהיזם. כמעט בכל מקום ראינו מנזר או מקדש שבו, אם רצינו, עצרנו להירגע מהמולת היומיום ולקחנו כמה נשימות כדי להתחבר שוב אל עצמנו. המיוחד בבודהיזם הקוריאני זה שהוא משלב בין מרבית הכללים של זרמי הבודהיזם בעולם.
רומנטיקה זה כאן
עוד לפני שהגענו ידעתי (מהדרמות הקוריאניות בטלוויזיה) שלקוריאנים יש מחוות רומנטיות רבות.
שמנו לב להמון זוגות ברחובות סיאול שמתחבקים, הולכים יד ביד, מחייכים ועוזרים זה לזה עם דברים. אי אפשר להתעלם מזה, זה בכל מקום. הרומנטיקה מאוד מורגשת באוויר.
ולסיום החלק הראשון, אני וליאור מנסים להיטמע ברוח השטות הרומנטית ומצטלמים עם אחת המחוות המקומיות – לב
ובחלקים הבאים של סיפור ירח הדבש שלנו:
תעקבו אחרינו ותישארו מעודכנים
שימו לב – האמור מעלה אינו מבטיח את איכות המוצרים או השירותים המוצגים. הקוריאנית אינה אחראית לכל נזק ישיר או עקיף הנובע משימוש במוצרים או בשירותים כאמור.
