המסעדה הקוריאנית הראשונה בישראל - כובשת
סיאול האוס היא מסעדה קוריאנית שנמצאת בעיר העתיקה בירושלים. הביקורות מהללות, הסועדים נוהרים, ואני הייתי חייבת לנסות.
סוד הקסם של הקוריאנית שהתגיירה
פתיחת המסעדה הוא פרי עמלה של קוריאנית-ישראלית מקסימה, שהתגיירה והפכה ליהודיה. שמה המקורי הוא קוריאני: האו בונג ג'ה. פירוש השם הוא מעין "השת של עוף החול". כך, בצורה טבעית, שמה העברי/יהודי הוא: ציפורה. חלומה של ציפורה היה כל הזמן לפתוח מסעדה קוריאנית כשרה. זה לקח המון זמן, כסף ואנרגיה, אך לבסוף היא הצליחה. תיירים וישראלים מגיעים וממלאים את המסעדה.
מלבד זאת שזו המסעדה הקוריאנית הכשרה הראשונה (והיחידה) בעולם, היא בערך המסעדה הקוריאנית היחידה בישראל.. כיוון שהמסעדה כשרה, לא יהיו כאן מנות דגל של המטבח הקוריאני הכוללות מאכלי ים וכיוב'. היתרון שבכך הוא שהתפריט מצומצם וקל לבחירה.
סוף סוף זה קרה
לפני חצי שנה שמעת על מסעדת סיאול האוס שמגישה מאכלים מהמטבח הקוריאני, שנפתחה בירושלים, ומאז נורא רציתי לבקר שם. באוכל הקוריאני התאהבתי במהלך הטיול הראשון שלי בדרום קוריאה (שגם היה ירח הדבש שלי ושל בעלי). לפני כן, הגישה שלי אל האוכל הייתה דרך הצפייה בסדרות וסרטים קוריאניים. והנה, ביום חמישי, ה-27.06.2019 זה קרה. בעלי הפתיע אותי ולקח אותנו לכבוד יום נישואינו למסעדת סיאול האוס – עליה כל מי שבברנז'ה הקוריאנית בישראל מדבר.
נלהבת מהמחשבה, סיפרתי לכולם מסביבי שאני נוסעת. שאלו אותי, בצדק, למה רק עכשיו אתם נוסעים לשם? התשובה לכך פשוטה – כי זה בירושלים. לא כל יום יוצא לנו לנסוע שעה וחצי לכיוון.. אבל הפעם, לכבוד המאורע המיוחד שלנו, התנענו את האוטו ונסענו לעיר הקודש.
המסע שלנו (באמת היה ארוך כמסע, ואפרט בהמשך) היה רצוף בגלגלי הצלה וטיפים שקיבלנו בדרך. בכתבי את הפוסט, החלטתי שמלבד התיאור על המסעדה וחווית האוכל, אשתף אתכם גם בטיפים שעזרו לנו, כדי שלכם יהיה קל (ומהיר) יותר להגיע לסיאול האוס.
"זה רחוק וגם גבוה אז תלחץ על הדוושה" - הנסיעה לירושלים
#טיפ_ראשון: היערכו לפקקים. בדקו האם מתוכננות עבודות בכביש או פסטיבלים, והכי טוב לתזמן נסיעה עם ה-WAZE מראש
ירושלמים ותיקים כבר רגילים לזחילה בכביש, או כמו שקוראים לזה – פקקים. גם אנחנו נתקלנו בזה, ולשעה וחצי המתוכננות, התווספו 40 דקות (כלומר, יותר משעתיים לכיוון). הסיבה: פסטיבל האורות. נזכרתי בשיר הנסיעה המפורסם, ומילותיו הדהדו לי כשתוכניות הרדיו התחלפו זו אחרי זו "..ההוא בתוך הרדיו קורא שוב חדשות, לא נמאס לו לספר לי כמה שקשה לחיות..".
סיאול האוס נמצאית בעיר העתיקה ואזור הממילא, המבוקשים ופופולריים בקרב תיירים וישראלים.
מסקנה: תכננו את הנסיעה עם WAZE מראש, כדי שיתן לכם התרעה בזמן אמת על עיכובים, ובכל מקרה קחו מרווח בטחון של כחצי שעה לפחות.
#טיפ_שני: בחנו אפשרויות הגעה בתחבורה ציבורית
נכנסנו לעיר, מחפשים אחר חניה, ונדהמנו מהקושי למצוא כזו. ואם לדייק, לא ראינו חניות כלל לצידי הרחובות והכבישים. והחניונים? מלאים. לכן, אם לפתור קושי על קושי (פקקים וחניה), תהינו לעצמנו למה לא בדקנו תחבורה צבורית, יכול להיות שזה היה קצר יותר (למשל ברכבת), או בדיוק אותו הזמן ללא הצורך למצוא חניה (למשל האוטובוס).
גלגל ההצלה שלנו התגלה כבן אדם חביב שיצא מחניה וסימן לנו לבוא. אם אתה קורא את זה עכשיו, תודה לך! מרכב יונדאי i10 אפור =] (כמובן שיונדאי, קוריאני).
"פה חשדתי" - קריטי לשים לב לכתובת
#טיפ_שלישי וקריטי : שימו לב לכתובת
Google Maps הוא הדבר שאיתו בעלי ואני מנווטים בכל העולם. אבל, במקרה שלנו חברים, מישהו הכניס ל- Google Maps שני מיקומים שונים של מסעדת סיאול האוס בתוך ירושלים. המיקומים האלה רחוקים זה מזה בכ-15 דקות הליכה (בקצב טוב..תאמינו לנו, ניסינו). הסיבה לכך לא ברורה (גם לא לבעלים של סיאול האוס שמנסים לטפל בזה מול גוגל). וכך, מסתבר, חיפשנו את המקום הלא נכון עשרים דקות, בהן נכנסנו לסמטאות בתוך סמטאות, שואלנו עוברי אורח וקיבלנו מבטים מבולבלים. אך באמת הם לא יודעים, כי זה לא שם!
"או, פה חשדתי!" – הפתגם האלמותי מהמערכון של אסי וגורי. אחרי זמן מה הבנו שיש פה בעיה, וזיהינו עוד אנשים אבודים כמונו. נכנסנו למסעדה אקראית ושם קיבלנו גלגל הצלה נוסף. זו הייתה בחורה מקסימה, שממש באותו יום התחילה לעבוד בירושלים וידעה לכוון אותנו.
מסקנה : הכתובת הנכונה לסיאול האוס היא מטה
וואו – מי היה מאמין שמשהו כזה יחכה בלב ליבה של העיר העתיקה
מנווטים בעזרתו של ה-Google Maps , הפעם אל המיקום הנכון, אנחנו חולפים דרך שער יפו, רואים את ההכנות לפסטיבל האורות, נכנסים לעיר העתיקה ולשוק, חולפים על פני סוחרים עייפים, ממשיכים לפנות אל סמטאות בתוך סמטאות, בתקווה לראות משהו שדומה למסעדה. אנחנו נכנסים למעין מערה/תעלה קטנה, וכשמגיע הרגע שאנחנו כבר חושבים זה לא פה – זה פה! עמוק בתוך העיר העתיקה, בתוך אבני ירושלים המיוחדות, שכאילו מגנות על המקום הזה כאל מקום מסתור, חבוי מן עינהם של העוברים והשבים. רק "מביני עניין" יודעים ונכנסים בבטחון.
הולכים לכיוון המיקום הנכון, בדרך עוברים בסמטאות העיר העתיקה בירושלים שנצבעה באורות לכבוד הפסטיבל
הגענו לסיאול האוס – החוויה שלנו מההתחלה ועד הסוף
#טיפ_רביעי: הזמינו מקום מראש
המסעדה קטנה. מאוד. יש בה אזור ישיבה בערך בגודל של חדר הורים מרווח, דלפק קטן שבו מזמינים, מטבח ושירותים. כמות האנשים שיכולים להיכנס בזמן נתון היא מוגבלת, ומגיעים לא מעט אנשים. לכן, חשוב להזמין מקומות מראש.
המרחב המצומצם, יוצר תחושת אינטימיות ואני חושבת שזה חלק ממה שנותן את הקסם למקום. אין ניסיון להיות מסעדת שף נוצצת, האווירה מאוד אותנטית ומזמינה, וזה מרגיש כמו לאכול בבית האנוק אמיתי וקטן בקוריאה. מדיניות המסעדה, כפי שהסבירה לנו העובדת האדיבה, היא לשמור את המקום עבורכם לכ-15 דקות משעת ההזמנה שלכם, על מנת לתת מענה לכל הסועדים שמגיעים ובשל המקום המצומצם.
אפשר לראות את המנות לפני שמזמנים
התפריט באנגלית, ואנשי המקום שמחים לעזור ולהסביר. התחלנו לחשוב מה הבטן שלנו רוצה. ליאור, בעלי, ואני היינו בקוריאה, ואנחנו מכירים את מרבית שמות המאכלים, לכן היה לנו יותר קל. אבל, בשביל מי שאינו מכיר את המטבח הקוריאני – הסירו דאגה מליבכם. כמו מסעדה קוריאנית אמיתית, מחכים לכם לצד הדלפק העתקים של המנות, בצורה מוחשית וטובה כל כך, שאתם יכולים להתבלבל ולחשוב שזה אמיתי. מאוד מקובל לשים העתק של מנות האוכל בדרום קוריאה (ובאסיה בכלל). אם אינכם מצליחים לדמיין איך המנה תראה, תוכלו להסתכל על מנות הדמה ולהתרשם.
הבחירות שלנו:
- מרק מיסו קוריאני (מגיע בשתי מנות שניתן לחלוק, יחד עם קימצ'י ואורז)
- טוקבוקי מתקתק (המנה המנצחת מבחינתנו)
- Korean Poke– הכוונה למנה המורכבת מאורז כבסיס, עליו יש ירקות, אצות ודג סלמון. הוא מגיע עם רוטב פיקנטי שנותן את מה שדוחף את המנה הזאת קדימה.
- בקבוק מים
הכל ביחד עלה לנו 148 ש"ח, כאשר לא ניתן להשאיר טיפ באשראי.
באופן כללי, השירות במסעדה הוא שירות-עצמי, כך שאתם מגיעים לדלפק, מזמינים, מוצאים מקום לשבת ולחכות עד שיקראו לכם כשהמנות שלכם מוכנות. כשהמנות מוכנות, הסועדים ניגשים לדלפק לקחת אותן לשולחן, וכשמסיימים עוברים דרך הדלפק לשלם. אין צורך לפנות את הכלים, עובדי המסעדה יעשו זאת.
יתרון גדול - להיפגש עם קוריאנים
אחרי שהזמנו את המנות שלנו התיישבנו, ולראשונה מאז שיצאנו למסע שלנו לירושלים, נחנו. עכשיו יכלנו להסתכל באמת על המסעדה. דבר ראשון שזיהיתי, או יותר נכון שמעתי, הייתה השפה הקוריאנית. "יש כאן קוריאנים, איזה כיף" חשבתי לעצמי. זה רק מעצים את החוויה עבורי. המסעדה מרוהטת ובנויה על בסיס בית קוריאני מסורתי, האנוק. הכל כמעט עשוי מעץ, תאורה צהובה נעימה, מאוורר תקרה גדול במרכז החדר, ומזגן שעובד בלי הפסקה כדי לצנן את החום הישראלי. על הקירות תלויים פוסטרים של להקות קיי-פופ, והמוזיקה כמובן – קוריאנית. הפלייליסט נע בין אינדי קוריאני לשירי קיי-פופ פופולריים.
המנות מגיעות בקצב של "מוכן-יוצא", וזה מתאים לנו, כי אנחנו מסוקרנים לדעת מה ייצא קודם, ואת האמת, שזה נחמד לאכול לאט, עם הפסקות בין לבין.
לסיכום ולקינוח
אין ספק שהמנה המנצחת מבחינתנו היא הטוקבוקי המתקתק! איזה רעיון יצירתי זה לחשוב על רוטב מתקתק, כזה עם פטריות וטיפה סילאן (מקווה שקלעתי לטעמים). ממליצה למי שאוהב את הטעמים האלה להזמין. זאת בהחלט מנה שניתן לחלוק בין שני אנשים.
הידעת? סיאול האוס הוא המקום היחיד בישראל שמייצר טוקבוקי – לוידאו המלא לחצו כאן
ולקינוח? יש קינוחים קוריאנים מאוד טעימים. במקרה שלנו, בדיוק נגמרו הקינוחים, אבל היי – בשביל זה תמיד יש סיבה לחזור שוב 🙂
אכלה, חלמה ונהנתה – הקוריאנית
מידע נוסף
- שעות הפתיחה משתנות, לכן עדיף להתעדכן מראש בדף הפייסבוק (או להזמין מראש ולהבטיח מקומכם)
- סיקור הכתבה על המסעדה ותרבות האוכל הקוריאנית מחדשות ערוץ 13 – בוידאו בקישור הזה
- בקרבת המסעדה (כ-8 דקות הליכה) תמצאו סניף של בית הקפה The Coffee Bean & Tea Leaf אותו ניתן למצוא בכל מקום בדרום קוריאה (בייחוד בערים הגדולות כמו סיאול ובוסן). כך שאם חפצה בנפשכם עוד קצת טעימה מקוריאה, אפשר לקפוץ ולשתות משהו חם (או קפה/תה קר כמו שנהוג בקוריאה)
תעקבו אחרינו ותישארו מעודכנים
